קיבוץ ברור חיל
חדשות






חדר רווחה- + מלכית עו"ס 052-7203574 רווחה - דבורה קורצוויל 050-3130399 מרפאה - דוריס 050-3130381

סיפור אישי - המפגש הראשון עם ברור חיל 1952
אני לא בטוח, אבל נדמה לי שהפעם הראשונה שהגעתי לברור חיל היתה לכבוד החתונה של שמואל שפיטלניק
עם בחירת ליבו אילנה. שפיטלניק היה אז מזכיר הקיבוץ ורווק ידוע, ולכן מסיבת החתונה הפכה לאירוע חשוב
לכל מי שקשור לקיבוץ. אני, מזכיר הגרעין שלנו בתל יוסף נשלחתי לייצג את הגרעין בחתונה.
חברי ברור חיל, אשר ציפו בקוצר רוח לבואם של הברזילאים, קיבלו אותי בחמימות רבה.
דב רוזנהק בלט מיד בשטח: גבוה, חזק, אינטליגנטי ומאוד אנרגטי. הוא "הצמיד" אותי אליו וטיפל בי כמו
בבן משפחה אהוב.

כבר באותו יום למדתי ממנו שהמשק הוקם ע"י בוגרי התנועה ממצרים אשר היו בחלקם בהכשרה בקיבוץ גבת
ובחלקם בהמתנה ברעננה. וגם שברור חיל היה הקיבוץ האחרון אשר נוסד לפני קום המדינה, בתחילת מאי 1948,
דבר שהוסיף לגאווה הפטריוטית שלי לגבי המקום.
בהמשך בלעתי בצמא עוד ועוד פרטים על המקום, מסתבר שאל קבוצת המייסדים ממצרים הצטרפה קבוצה של
עולי מרוקו ויחד הם התיישבו בצפון הנגב, במשלט מול הכפר הערבי ברר, בדרך המלך מגדרה לבאר שבע.
בהמשך, כשהוחלט להקים במקום יישוב יהודי, רצו אחדים מהחברים לקרוא לו "קבוצת סנה" , אבל בוועדה
לרישום שמות נקבע השם "ברור חיל".

כמו כולם, תהיתי מה מקור השם הזה. דב סיפר לי שזהו שם של יישוב יהודי עתיק שהיה בארץ בתקופה הרומאית,
לפני כמעט אלפיים שנה. בספר הגמרא "סנהדרין" מופיע הפסוק המוזר הבא:
"קול ריחיים בבוריינו"
אור הנר בברור חיל
שבוע בן, שבוע בן
משתה שם, משתה שם"
מה זה אומר? הפירוש המקובל הוא שבתקופות בהן שלטו בארץ היוונים והרומאים אסור היה ליהודים לקיים
טקסים דתיים, הם נאלצו לקיים את מסיבות החתונות וברית המילה במקומות מסתור ידועים. אחד המקומות בהם
עשו זאת הוא ברור חיל, והכל התרחש שם בהסתר, "לאור הנר".

אני לא בטוח שהבנתי אז את ההסבר (אני לא בטוח שאני מבין אותו כיום). בכל מקרה כמה שנים אחרי כן
כשהוקם קיבוץ חדש במרחק קילומטרים אחדים מאתנו, אך טבעי בעיני שיקראו לו "אור הנר".
אני לא הייתי הראשון ולא האחרון שהגיב בתמיהה על השם יוצא דופן הזה. בכל השנים עד היום אני נתקל
באנשים שמגיבים לשמעו בתמיהה:" ברוך מה?" "איך אמרת"? "בכמה יודים אתה כותב את זה?" . בכל פעם
שמגיעים אלנו אורחים מברזיל, הם מתלוננים על השם המסובך הזה. יש בזה משהו: בשביל ברזילאים שני ריישים
וח"ת אחת באותו שם זה כבר באמת יותר מדי...

נחזור אל אותו ערב, בחתונה של שפיטלניק. ערכתי כמובן סיור מהיר בקיבוץ. התמונה שהצטיירה לא הייתה
ורודה: חדר האוכל שכן בצריף ישן ורעוע וחולק בו אוכל ברמה נמוכה. החברים התגוררו בצריפים קטנים. הבנין
היחיד בקיבוץ שנבנה מלבנים היה בית התינוקות. אתם חושבים שנתקפתי יאוש? להיפך, התמלאתי התלהבות.
הבנתי שכאן באמת צריכים אותנו ונוכל לתרום לבנייה ולקידום של המשק!

בערב היו ריקודים ומאוד התרשמתי מהשמחה האמיתית ששררה במקום. במיוחד נהניתי מריקוד השלישיות,
בו זכירתי לקפץ עם שתי "חתיכות" מהגרעין המצרי, אחת נשואה ואחת רווקה: יונה וויקי.
הן היו מאוד סימפטיות, ושמחתי כשהן דיברו בהתלהבות על הצפייה לבואנו.

כעבור מספר שבועות חזרתי לברור חיל, אך הפעם לא לבד. כל הגרעין מתל יוסף וחלק מהחברים מאפיקים הגיעו
לשבוע ימים על מנת לעזור לחברי הקיבוץ בפעולה קשה וחשובה: שתילת בצל.
המשק החליט לגדל מאה דונם, שטח שנחשב כגדול יחסית לאמצעים הדלים שעמדו לרשותנו.
שעות על גבי שעות כרענו על ברכינו וטמנו שתילים קטנים בערוגות אין סופיות. בסוף כל יום לא ידענו מה כואב
יותר: הגב, האצבעות או הברכיים, אבל כל זה לא הטריד אותנו: סוף סוף הרגשנו בבית והיינו מאושרים!

כיוון שלא היה שיכון פנוי עבורנו הצטרכנו לגור בצריפים של קיבוץ רביבים, מאחורי המוסך (הצריפים האלה,
אגב קיימים עד היום). לא היה שם חשמל ובלילה היינו משתמשים בפנסי נפט.
היינו באים לאכול ולהתקלח במשק וההליכה של כמה מטרים בחושך מוחלט היתה חוויה לא סימפטית. ידענו
שאנחנו קרובים לעזה ופחדו מבואם של מסתננים (היום "מחבלים") . אבל זה לא הרתיע אותנו. קשרנו קשרים
ידידותיים עם רוב הוותיקים, ואפילו שקלנו להישאר במקום ולא לחזור לתל יוסף.
התוכנית הזאת נגנזה אבל כשהשבוע הסתיים ידענו שיש לנו בית חדש שמחכה לנו. תאמינו לי, כמהגר לארץ
חדשה אין הרגשה יותר חשובה וטובה מזאת!


גלריה
כל הזכויות שמורות לקיבוץ ברור חיל, פותח ע"י אקול ענת קשב בע"מ